|
קידוחי קרקע
קידוח קרקע הינו קידוח הנעשה במקרים של קידוחי בארות-מים, גז, נפט ולצורכי בניין. מאחר ובמדינת ישראל אין משאבי טבע מרובים (מלבד מקרים בודדים כמו גילוי מחצבי גז בצפון הארץ) מאמר זה יתמקד בקידוחי הקרקע לצורכי בניין, שהינו קידוח הקרקע היותר נפוץ בארץ.
הקידוחים מצריכים ניסיון ומיומנות מאחר והם יוצרים את התשתית לבסיס המבנה. קידוח קרקע לא מדויק יוביל בסופו למבנה העלול להיות לא יציב ובתורו יוביל לעלויות תיקון גבוהות כגון ייצובים וחפירות חוזרות. בנוסף, במקרים רבים ישנן תשתיות קיימות במקום המיועד לקידוח (קווי חשמל תת-קרקעיים, ביוב, צינורות מים). לכן, קידוחי קרקע גם מצריכים כלי עבודה המותאמים לאופי הקרקע.
פעמים רבות מבצעים קידוחי קרקע על מנת לבדוק את אופי הקרקע. ישנן קרקעות פחות נוחות לבנייה כגון קרקעות חוליות או רטובות (קרקעות המכילות מי תהום או סמוכות לים), מאחר וקשה לקדוח חור לעומק מבלי שהחור יתמלא מהר מאוד במים או בגרגירי חול במקרה של קרקע חולית. בנוסף משתמשים בקידוחים על מנת לבדוק את המיקום האידאלי לבניית המבנה בקרקע הנתונה.
במידה והקרקע נוחה באופן יחסי, הקידוח הרווח הוא קידוח כלונסאות. הקידוח כולל: קדיחה של בור הכלונס בצורה אנכית ולאחר מכן מילויו בבטון המכיל מוטות חיזוק. בשיטה הרגילה ליצירת כלונסאות בוצע התהליך בשלבים נפרדים, לכן נוצר לעיתים קרובות עיכוב בלוח הזמנים, כמו גם בעיות שונות ביציבות הכלונסאות, דבר אשר חייב שימוש בבנטונייט וצינור מגן.
במידה והקרקע אינה נוחה לבנייה קיימת גם שיטת קידוח באמצעות מתקן ספירלה ששונה מקידוח כלונסאות. מתקן ספירלה הינו מתקן עגול עליו להב בצורת ספירלה. מאחר ובקרקע לא נוחה לקידוח החור שנקדח מתמלא במהירות, מכניסים דרך הספירלה בטון יצוק שמתקשה במהירות וכך מאפשר לקדוח בחופשיות.
מאחר ובגבולות מדינת ישראל יש את השבר הסורי-אפריקני, היא עלולה לחוות בשנים הקרובות סדרה של רעידות אדמה רציניות. על כן נעשם מאמצים לבצע קידוח קרקע גם במבנים קיימים, על מנת לייצב את הבסיס שלהם במקרה של רעידות אדמה.
|
|
|