הגוף האחראי על הרגולציה הוא המשרד לאיכות הסביבה בעוד שהאחראים על מערכת השפכים העירוניים הם תאגידי המים. התאגידים אחראים גם על הפיכת השפכים למי-קולחין. תהליך הפיכת השפכים למי-קולחין הוא תהליך מורכב היכול לההיפך במקרים רבים למורכב מאוד כאשר יש אחוז גבוה של חומרים בשפכים שקשה לטהר אותם.
לכן, מאחר ולתאגידי המים יש אחריות לכך שאיכות מי הקולחין תהיה איכותית ושהשפכים יהיו פחות מורכבים לטיהור, הם עורכים ביקורות קפדניות לשפכי התעשייה.
הפרמטרים הנמדדים בביקורת משתנים בהתאם לכמות השפכים שבית-העסק מייצר, גודלו, סוג המוצר, והרקע של העסק בהזרמת השפכים. כמו כן, החומרים הנבדקים משתנים מעסק לעסק בהתאם לאופיו.
תהליכי הייצור והתפעול השוטף בעסקים רבים גורם לעתים קרובות לפליטת שפכים תעשייתיים . יחד עם זאת, בתי-העסק צריכים לעמוד בתקנות שהציבו התאגידים. הרבה פעמים, כאשר בתי העסק לא פוגשים את התקנות והכמויות המותרות, מוטל עליהם קנס גבוה אשר בתורו לוקח את התאגידים ובתי-העסק למאבקים משפטיים ארוכים ויקרים.
לכן, כאשר עסק עומד בפני השקעה יקרה להתאמת השפכים שהוא מייצר לדרישות הרגולציה או לחילופין בפני קנס כבד או מאבק משפטי אל מול התאגידים, צריך לקחת בחשבון את כל האפשרויות. ישנן חברות שעוסוקת בייעוץ, תכנון, טיפול ומתן פתרונות לשפכים שכל מטרתן לייצר פתרונות זולים, טובים וחכמים שמצד אחד לוקחים בחשבון את צורכי הלקוח ומצד שני את תקני המשרד להגנת הסביבה.
פעמים רבות, הפתרון הכלכלי ביותר הוא טיפול קדם בתחומי המפעל עצמו, אשר מאפשר את הזרמתם של השפכים המטופלים למט"ש העירוני או השבתם של המים המטופלים לשימוש פנימי של המפעל. פתרון נוסף הוא פינוי השפכים האסורים למתקן טיפול בשפכים תעשייתיים בהתאם לנהלים .