לפי התקנות הארציות המחייבות גם בדיקות רעש בעבודה ( תקנות הבטיחות בעבודה גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) פרסמו את הטבלה הבאה הקובעת את רמות החשיפה המותרות לרעש:
רמות מפלס הרעש (db(a משך החשיפה המרבי
80 24 שעות
82 16 שעות
85 8 שעות
88 4 שעות
91 2 שעות
94 1 שעה
97 30 דקות
100 15 דקות
103 7.5 דקות
106 3.75 דקות
109 1.88 דקות
112 0.94 דקות
115 0.50 דקות
מעל 115 החשיפה לרעש אסורה
שיטות בדיקות רעש בעבודה
כדי לקבוע אם רמת הרעש במקום העבודה חורגת ממגבלות החשיפה, יועץ האקוסטיקה יבצע תחילה הערכה ראשונית של רמת הרעש. מטרת הערכת הרעש הראשונית היא לתעד מקורות רעש במקום העבודה ולקבוע את רמות הרעש הנומינליות.
אם רמות הרעש במקום העבודה עשויות להיות גבוהות מ - 80 dB A, נדרשת הערכת רעש מפורטת.
הערכה מפורטת של חשיפת רעש מבוצעת על ידי יועץ אקוסטיקה מוסמך בעל תואר במדע, הנדסה או היגיינה תעסוקתית, באמצעות ציוד מכויל. הערכת הרעש במקום העבודה מעריכה את חשיפת הרעש במהלך שמונה שעות עבודה מקבילות. ישנן שתי שיטות לחישוב החשיפה לרעש במקום העבודה היומי:
• מיפוי מתאר הרעש; אוֹ
• הערכה אינדיבידואלית של חשיפה לרעש.
בסקר מיפוי הרעש מודדים את רמות הרעש של האזור ומתעדים את רמות הרעש המיוצר על ידי המכונות, כך שניתן לאחר מכן להשתמש בהם כדי לקבוע את הרמה הכוללת של רעש במקום העבודה.
שיטות המבוססות על הערכה אינדיבידואלית לבדיקת רעש
הערכת הרעש האינדיבידואלית עשויה להשתמש בשתי שיטות. שיטה אחת היא ניתוח תפקידים, זיהוי כל הפרמטרים התורמים לחשיפה הכוללת לרעש במקום העבודה, מדידת רמת הרעש וחישוב החשיפה הכוללת של הרעש המצטבר המבוטאת ב- Pa2. השיטה השנייה היא חיבור עובד לצגי רעש, אשר מנטרים את החשיפה הכוללת לרעש במהלך היום כדי להעריך אם רמות הרעש בטוחות או לא בטוחות בעבודה.
אם העובדים חשופים לרמות-יתר של רעש במקום העבודה, נדרשים אמצעי בקרה כדי להפחית את החשיפה הכוללת של רעש (ע''פ ערכי הטבלה בתחילת הכתבה). אמצעים אלה עשויים לכלול ניטור הרעש עצמו, מגיני שמיעה אישיים ובקרות ניהוליות.