תמרוץ קיימות בעסקים: שילוב מדדי סביבה בשכר מנהלים

ההצהרה כי השקעות עסקיות באיכות הסביבה לעתים קרובות מפיקות גם פרות כלכליים היא נדושה. שפע של דוגמאות, מקרי בוחן, ומחקרים אקדמיים מעידים על כך. תוצאות אלו יכולות להיות מוסברות במגוון רחב של סיבות, החל משימוש יעיל במשאבים, ניהול סיכונים נבון, ועד לפיתוח נתחי שוק חדשים.  לאור זאת, השאלה המתבקשת היא: אם ניהול סביבתי מוביל לרווחים כספיים, מדוע תחום זה אינו נפוץ ומפותח יותר במגזר העסקי?
יש הרבה הסברים פוטנציאלים לשאלה זו, אך, בניגוד למצב לפני עשור, קשה כיום להסביר את התופעה בחוסר מודעות לפוטנציאל העסקי של ניהול סביבתי. מנהלים רבים כבר מודעים לתועלות העסקיות הטמונות בניהול סביבתי טוב, אך בכל זאת לא מנצלים אותן. אחת הסיבות לכך נובעת ממה שנקראת בז'רגון של מנהל עסקים "בעיית הסוכן": מצב של אי תיאום בין התמריצים למנהל והמטרות של החברה שבה הוא עובד.  בהקשר של איכות הסביבה, בהקשר של איכות סביבה, צמצום זיהום או הקטנת סיכון סביבתי דורש לעתים קרובות השקעות מיידיות תמורת תועלת עתידית. וכך ההשקעות באינטרס העסקי של החברה לטווח ארוך מבחינה כספית, הן לאו דווקא באינטרס של מנהל שנשפט ומשתכר לפני התוצאות הפיננסיות של הרבעון האחרון או השנה האחרונה. הוא לא ירצה להקריב את הבונוס שלו למען רווח עתידי לחברה שיורגש בעוד מספר שנים.
 זיהוי והסרה של ניגוד אינטרסים מסוג זה הם צעדים ראשונים חיוניים לקידום אג'נדה עסקית סביבתית. מחקר שפורסם לאחרונה וסקר מעל 400 מנכ"לים ומנהלים בכירים אחרים בחברות גדולות בארה"ב מצא שברוב החברות המובילות יש מדיניות המפצה מנהלים על בחירה בהשקעות במניעת זיהום ופסולת על פני פתרונות "קצה הצינור", שהם לרוב יותר זולים בטווח הקצר אך לא בטווח הבינוני והארוך.
כדי להשיג מטרות סביבתיות משמעותיות, ואת הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהן, לא די לחברה להסיר ניגוד אינטרסים. עליה לייצור תמריצים חיוביים למנהלים שמכלילים מדדים סביבתיים (environmental key performance indicators (KPIs)) בקריטריונים לקידום ומתן בונוסים למנהלים ועובדים אחרים הקשורים לנושא. כך החברה יכולה גם להבהיר שהיא רצינית לגבי השגת מטרות סביבתיות וגם לתאם בין מטרותיה של החברה ושל עובדיה.
 מספר חברות מובילות כבר יישמו גישה זו. רבים מכירים את תוכנית Eco-Imagination של חברת General Electric (GE), במסגרתה היא השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח תחום הקלינטק, אך פחות מודעים לזה שתוכנית זו כוללת גם הכנסת קריטריונים סביבתיים בהערכות עובדים התקופתיות.
חברתShell Oil,קבעה שמדדים לאחריות תאגידית יהוו 25% מהבונוסים של מנהלים בכירים.  לאחרונה, שתי חברות הולדניות גדולות, DSMו-TNT, התנו בונוסים של מנהלים בירידות בצריכת אנרגיה ופליטות גזי חממה ליחידת ייצור, ואילו עוד חברה הולנדית גדולה, Azko Nobel, קבעה כי רמת הבונוסים למנהלים היא פונקציה של המקום של החברה בדירוג של ה- (DJSI)the Dow Jones Sustainability Index, מדד סביבתי בינלאומי לעסקים. 
בארץ החלו חברות בצעדים צנועים מאוד לשילוב כמה קריטריונים סביבתיים בשכר וקידום המנהלים, למשל ניכוי שכר עבור אי עמידה ברגולציה סביבתית. אך מעט מאוד, אם בכלל, אימצו מדיניות מתקדמת יותר שמעודדת חדשנות סביבתית והשגת יעדים סביבתיים יותר מרחיקי לכת. חברות רבות מצהירות לאחרונה על התחייבותן למטרות סביבתיות. בניית תמריצים למנהלים לא רק מפגינה שהנהלת החברה מתייחסת להתחייבות זו ברצינות, היא גם מהווה צעד חשוב בבניית אסטרטגיה עסקית נבונה לניצול הפוטנציאל הכלכלי של ניהול סביבתי מתקדם. 


ד"ר כץ הוא המנהל המקצועי של המכון לעסקים וסביבה ע"ש אקירוב באוניברסיטת תל אביב ומרצה לניהול סביבתי אסטרטגי ולכלכלה סביבתית בביה"ס לניהול ובביה"ס ללימודי סביבה באוניברסיטה.