עו"ד יחיאל כשר עו"ד אייל עופר
בשורות הבאות, נתייחס בקצרה לאחת מיני רבות ממשמעויותיה המשפטיות של התפתחות זו- התפתחות של תופעה כמעט חדשה בנוף התובענות המוגשות לבית המשפט, וכוונתנו לתופעת התובענות הייצוגיות בתחום איכות הסביבה.
אכן, קיים חוק ותיק בהקשר זה והוא החוק למניעת
מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב- 1992, המאפשר הגשת תובענות בשם קבוצת אנשים כנגד גוף שגורם למפגע סביבתי לשם הסרת המפגע או טיפול בו. ברם, חוק זה, מטעמים שונים (לרבות העדר האפשרות לקבלת סעד כספי בחלק הארי מן המקרים), זכה לשימוש מוגבל ביותר בשני העשורים שמאז חקיקתו.
משכך, חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006, המאפשר להגיש תובענה ייצוגית גם בהקשרים של איכות הסביבה ואף לזכות בסעד כספי בגינה, היווה תמריץ משמעותי לתובעים הייצוגיים לתור ולחפש אחר הפרות
חוק בתחומי איכות הסביבה.
על מנת לאתר את הפרות החוק שיהוו עילות פוטנציאליות לתובענה הייצוגית, התובע הסביבתי אינו נדרש בהכרח לבקר בשטחם של המפעלים ולרגל אחר "המזהמים הכבדים", אלא הנו יכול לנקוט באמצעים פשוטים יחסית, כגון גלישה באינטרנט. באתר המשרד להגנת הסביבה ובאתרי רשויות ציבוריות אחרים ניתן היום למצוא לא מעט מידע הנוגע ל
מפגעים סביבתיים.
חוק חופש המידע ותקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), תשס"ט- 2009, המחייבים רשויות ציבוריות למסור או לפרסם מגוון רחב של מידע שנאסף על ידן בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה, מקלים גם הם משמעותית על התובע המבקש לאסוף ראיות מפלילות כנגד הנתבע הפוטנציאלי, בהליך פשוט יחסית.
בחינת המצב בשטח, החל מכניסתו לתוקף של חוק תובענות ייצוגיות הנ"ל ועד היום, מגלה כי אכן הוגשו בפועל לא מעט בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנושאים סביבתיים שונים, ודומה כי נוכח האמור לעיל, כיוונה של מגמה זו להתחזק.
רק לשם הדוגמה, יצויינו הבקשות הבאות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית בסכום של 225 מיליון ₪ כנגד מפעל "פרוטרום" בגין מטרדי ריח וזיהום אוויר שהוגשה על ידי תושבי קרית חיים; בקשה בסכום של 100 מיליון ₪ כנגד "אגן יצרני כימיקלים" בעקבות שריפה שפרצה במפעל באשדוד וגרמה, לטענת תושב העיר, ל
זיהום אוויר כבד ולפליטת
חומרים רעילים; בקשה בסכום של 100 מיליון ₪ כנגד חברת החשמל בטענה כי החברה אינה מגלה מהי רמת הקרינה ממתקניה; בקשה כנגד "כרמל אולפינים" ובתי הזיקוק לנפט בסכום של כ- 33 מיליון ₪ עקב טענות לזיהום אוויר שנגרם ל-22,000 תושבי קריית טבעון;בקשה כנגד "כיתן תעשיות טכסטיל" בסך של כ-234 מיליון שקל בגין זיהום אוויר לכאורה ממפעל כיתן דימונה; בקשה בסכום של כ-1.1 מיליארד שקל, נגד חברת "חוד פלדה", בטענה לנזקים בריאותיים כבדים כתוצאה מהזיהום הנפלט מהמפעל;בקשה כנגד טיט בית תעשיות בע"מ (יצהר) בטענה לזיהום אוויר בסכום של 616 מיליון ₪;
פסיקה מרחיקת לכת בתחום התובענות הייצוגיות שהכירה גם בפגיעה ב"אוטונמיית הפרט", להבדיל מנזק במובנו המקובל של מונח זה, כמקנה עילת תביעה, עשויה או עלולה (תלוי בעיני המתבונן) לתת מרחב רב עוד יותר לתביעות מסוג זה ואכן לאחרונה, בשנת 2010, הוגשו מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בתחום איכות הסביבה בהסתמך על עילה זו.
אין בכוונתנו, ברשימה קצרה זו, להרחיב בהתייחסות ליתרונות ולסיכונים שבהתפתחות זו ל-"טובתו" האמיתית של הציבור.
די שנציין, כי עצם התופעה הגוברת של הגשת תביעות ייצוגיות בתחום איכות הסביבה יוצרת חשיפה וסיכון של ממש לחברות רבות (אשר ספק עד כמה הינן מודעות לו), וטוב יעשו תאגידים עסקיים באם יפעלו מראש כדי לצמצם סיכון זה באופן מושכל.
הכותבים:עו"ד יחיאל כשר; עו"ד אייל עופר- משרד עו"ד פרופ' יובל לוי ושות'