מערכה מרובת חזיתות: התמודדות התעשייה הישראלית עם הרגולציה הסביבתית ועם דרכי אכיפתה

במישור האסדרה, מפעלי תעשיה חשופים ליותר ויותר חוקים, תקנות, הוראות וצווים המסדירים תחומים הקשורים לממשק הסביבתי שלהם; בין היתר ניתן למנות פליטות לאוויר, איכות שפכי תעשיה, החזקת חומרים מסוכנים, מניעת רעש, מניעת מפגעי ריח, שיקום קרקעות מזוהמות, קרינה, מחזור פסולת אלקטרונית ומחזור אריזות.

שלא כבעבר, תחומים אלו מוסדרים באמצעות הוראות מפורטות מאוד, הכוללות התייחסות ליישום טכנלוגיות מתקדמות, לעמידה בערכים מפורטים מאוד, נקיטה באמצעים מדוקדקים ותקנים מחמירים מאוד. כל אלו מסתכמים לכדי אלפי הוראות המסדירות כמעט את פעילות המפעל.

במישור האכיפה, ריבוי ההסדרים החוקיים גרר אחריו שימוש רב ותכוף בכלי אכיפה. יותר כתבי אישום מוגשים בעבירות סביבתיות ומוטלים יותר עיצומים בשיעורים גבוהים העולים כדי מיליוני שקלים.

הגידול המתואר ברגולוציה מקשה מאוד אפילו על מפעלים גדולים, הערוכים להתמודד עם ריבוי המשימות והחשיפה המשפטית הגבוהה; קל וחומר על מפעלים קטנים ובינונים ששלהם התמודדות עם כל כך הרבה רגולציה היא משימה לא פשוטה והם מתקשים לעמוד בדרישות המחמירות. מפעלים כאלה לעיתים מתקשים לעקוב בכלל אחר כל הדרישות.

התמודדות התעשייה הישראלית עם פרץ הרגולציה הזה חייבת להיות בכל החזיתות, הן ברמת המפעל, והן ברמת הארגונים המייצגים את התעשייה, ההתמודדות היא מורכבת ורבת פנים: התעשייה המקומית צריכה להשמיע את קולה גם בשלב ניסוח החוקים והתקנות, גם בשלב ניסוח ההיתרים והרישיונות החלים במשירין על המפעלים, וגם בשלב הפיקוח וגם בשלב האכיפה של הוראות הרגולציה.

התמודדות עם רגולציה סביבתית חדשה

נתחיל ברמה העקרונית. כל רגולציה סביבתית בישראל מקורה בחוק של הכנסת, מכוחו מתקינים תקנות או מעניקים רישיונות. כאשר עומד על הפרק חוק חדש הכולל הסדרה סביבתית חדשה או הכבדה של הסדרה קיימת, התעשייה, באמצעות הגופים המייצגים שלה, פועלת להשמיע את קולה ולוודא שהמחוקק רואה את כלל האינטרסים של המשק בעת חקיקה של יוזמה סביבתית חדשה.

מטבע הדברים, דגל המאבק במסגרת הדיונים על חקיקה חדשה הוא הצורך בקיום תעשיה מקומית, תחרותית ומשגשגת התורמת למשק המדינה. אולם מעבר לעמדה העקרונית הזו, נציגי התעשייה עושים מלאכה חשובה בהתמודדות עם ההוראות הפרטניות של החקיקה המוצעת – הארגונים היציגים, בעיקר התאחדות התעשיינים לישראל, מעסיקים אנשי מקצוע רבי ניסיון אשר תפקידם להתמודד עם הצעות החוק בהיבט המקצועי.

תפקידם של אנשי המקצוע, יחד עם נציגי התעשייה, בהליכים אלו לבחון את החקיקה החדשה, את התאמתה לפרקטיקה הנוהגת, את ההשלכות של חקיקתה על שגרת פעילות המפעל והמשאבים הכרוכים ביישום ההוראות החדשות.

במסגרת זו, מועלת אחריות גם על כל מפעל בפני עצמו: על מפעל שיודע כי מקודמת הצעת חקיקה רלוונטית להיות בקשר רציף עם נציגיו; עליו להציף בעיות מהשטח, להעלות סוגיות עדכניות ובעיקר לצייד את נציגי התעשייה בנתונים מדוייקים ככל הניתן, על מנת שיהיה אפשר לייצג את עניינו נאמנה.

התמודדות עם אכיפה

בעידן הנוכחי התעשייה מצויה במוקד אכיפה חסר פשרות. טעות נפוצה היא הסתמכות על הנעשה בעבר, אז איום האכיפה היה פחות הן במונחים של תדירות האכיפה והן במונחים של ההשלכות שלה.

המצב מחמיר נוכח המבנה של הרגולציה הסביבתית בישראל – הרשות שקובעת את ההוראות היא גם הרשות שמפקחת על יישומן, גם הרשות שחוקרת את הפרתן וגם הרשות המעמידה לדין. וכאשר עסקינן בעיצומים כספיים – היא גם הרשות המענישה.

משכך כיום מפעל נדרש להקדיש משאבים רבים בהימנעות מאכיפה המופנית כלפי התאגיד ומנהליו.

בכלל זאת, על המפעל לתעד בזהירות כל מפגש שלו עם הרשויות. על המפעל להבטיח שהנהלים שלו מעודכנים וכוללים התייחסות לכל ההוראות הסביבתיות החלות עליו. על המפעל להבטיח שעובדיו מתודרכים באופן עדכני על חלקם בשמירה על ההוראות החוקיות הרלוונטיות. על המפעל לשמור על זכויותיו בזהירות בהליכי האכיפה, ובעיקר להיות ער לכך שבכל עת, הפיקוח השוטף של הרגולטור עליו עשוי להפוך להליך אכיפה. 
 
עשה ואל תעשה

אשר לרמה הפרטנית. מטבע הדברים, רגולציה סביבתית היא מורכבת ורבת רבדים, וחלה באופן שונה במצבים שונים, במפעלים שונים. לא יכולה להיות עצה טובה אחת להתמודדות עם אכיפה או הוראות רגולטוריות חדשות, שתהיה נכונה תמיד ולכל מפעל. העצה הטובה ביותר למפעל בהתמודדות המתמדת המתוארת מעלה היא עצה התפורה למידותיו, לנסיבותיו ולסוגיה שעל הפרק.

יחד עם זאת, טוב יהיה אם מפעלים יקפידו לשאול את עצמם את השאלות הבאות כאשר הם מקבלים סט חדש של הוראות סביבתיות:

 
גם בשגרת הפעילות של המפעל הבודד אין עצה אחת שתהיה מתאימה תמיד. על כל מפעל להתאים את עצמו למציאות הרגולטורית החדשה. אולם גם כאן, על כל מפעל להזהיר את עצמו מפני חזרה על טעויות נפוצות שמפעלים חוטאים בהם, המביאות אותם לא פעם להתמודדות עם תנאים לא ישימים או עם אכיפה שיכולה הייתה להימנע.

אז מה לא לעשות מבלי שהוקדשה לכך מחשבה מעמיקה?

 

ההתמודדות עם הדרישות השונות אינה קלה, ודורשת הקצאת משאבים, ניהוליים וכספיים, ניכרת. אולם יש לזכור כי התמודדות זו עדיפה על אכיפה פלילית או מנהלית, הנושאת עמה עול כלכלי כבד. בעניין זה, כמו בתחומים אחרים, עדיפה תחזוקת המנע על תחזוקת השבר: עדיף יהיה לו למפעל להצטייד בכלים המקצועיים והמשפטיים בשלב גיבוש הרגולציה ובשלב הפיקוח על יישומה, מאשר להתמודד עם הרגולציה בשלב האכיפה.

 
עו"ד בראנץ הוא עו"ד בכיר במחלקת איכות הסביבה במשרד עמית פולק מטלון ושות'