השימוש במים מותפלים לשתיה ומערכות חימום ומיזוג אוויר

. לפני שתהליך ההתפלה היה נפוץ, איכות המים והריכוז הגבוה של המלחים בהם מהווה גורם מספר אחד לכשלים ועליות אנרגיה גבוהות. מי ים לאחר התפלה המיועדים לפתרון בעיית מי שתייה, מכילים כמות קטנה בהרבה של מלחים מאשר המים המצויים בשימוש בארץ מזה שנים רבות.  
נושא חשוב מאוד, במערכות גדולות הוא איכות המים שמעבירים את האנרגיה ממכונות הקירור אל החדרים החמים. לגורם זה חשיבות עליונה לנצילות המערכת ועלויות התפעול. מים שמתאדים במערכות פתוחות כמו, מגדלי קירור, נחשבים לבזבזנים גדולים במים (איוד של כ10 מ"ק בשעה במגדלים של מערכת בתפוקה של כ- 4000 טון קירור.
בדיקת הנושא לעומק מראה שיש לשנות סדרי חשיבה לגבי השימוש במים הבאים מהתפלה לצריכה הפרטית ובמערכות חימום וקירור מרכזיות.
מטרת הרצאה זו, להעביר ידע וניסיון לאחר לימוד המנגנונים, כדי לחסוך מים ואנרגיה במערכות גדולות ובשוק הפרטי. 
אנרגית חום שמצטברת בתוך המבנה, כתוצאה מקרינת השמש והחימום הפנימי, באזורים החמים, מפונית מהבניין בעזרת מערכת אוורור ומיזוג אוויר הצורכות אנרגיה רבה ומבזבזת מים. יש לציין שבאזורים הקרים קירות מסך, בניגוד לבניה הכבדה עוזרים בחימום המבנה כאשר יש צורך בכך. במקרים אלו צורת בניה זו חוסכת אנרגיה.  
בעולמנו המתחמם משנה לשנה, במיוחד באזורנו, המזרח התיכון יש דרישה גוברת לאמצעי קירור ואוורור בגדלים שונים. קיימות מערכות גדולות מאוד ומרכזיות בארגונים גדולים כמו אוניברסיטאות, מוסדות ממשלה או בנייני מגורים רבי קומות. לכל סוג וגודל של חלל בתוך הבניינים צריך לתת טיפול מתאים מבחינת אוורור ומיזוג אויר לפי התקנים המקובלים.
איכות וכמות המים המסוחררים ו\או מבוזבזים במערכות אנרגיה אלו לא זוכים בארגונים רבים לתשומת לב מספיקה. איכות המים קובעת בצורה משמעותית את נצילות המערכת וכן את עלות החשמל. יצירת סתימה, אפילו חלקית, בצנרת שמובילה מים אלו במערכות הקירור ואליהם גורמת לבזבוז אנרגיה רב. המים המתאדים בתהליך זה הם  נקיים ממלחים לכן במים הנותרים כמות המלחים עולה וכאשר המוליכות של המים מגיעה לערך מסוים יש לפלוט אותם לשפכים ולמלא מים נקיים. כדי לחסוך במים אלו משתמשים במערכות לטיפול במים בשיטות שונות. השיטה הנפוצה ביותר היא "אוסמוזה הפוכה" שמטרתה לייצר מים נטולי מלחים או מזהמים שונים.
במקרים שכניסת המים למתקן היא מתהליך התפלה אין צורך להעביר אותם תהליך של אוסמוזה הפוכה, תהליך הגורם לבזבוזי מים (10-20%) ואנרגיה.
לכן נשאלת השאלה באילו ערכים וכיצד לתפעל את המערכות השונות כאשר איכות המים בכניסה משתנה בקצב של ימים ואף שעות. האם להפעיל את המערכת טיפול במים בכניסה למתקן או להסתמך על איכות המים המסופקת על ידי הרשויות?
כדי לחסוך במים במגדלי קירור או במערכת מים קרים פתוחה אחרת, יש לשים לב למספר מחזורי הריכוז כדי להגיע לערך מוליכות של 3000 "מיקרוסימנס" (מספר שמייצג את ריכוז האבנית במים) בעבודה רצופה. לעתים יש מערכות טיפול במים שמנקזות כמות גדולה של מים לביוב ללא טיפול כלשהו. במקרה של טיפול באוסמוזה הפוכה המערכת מיועדת לטפל במים המסופקים למתקן, למי העיבוי והמערכת הסגורה. מטרות המתקן לטיפול במים הם:

1. למנוע שיקוע אבנית בשטחים הרטובים של מגדלי הקירור כמו: נחירי פיזור המים, צנרת ודפנות פנימיים של המגדל.
2.  למנוע שיקוע אבנית בצנרת המים בין יחידות הציוד השונות במערכת מי העיבוי.
3. למנוע שיקוע אבנית בצנרת הפנימית של מחליפי החום והמעבים.
4. לטפל בחומרים אורגנים שמתפתחים במערכת הרטובה.
5. לספק מים למערכת בכמות מספקת ברמת מינרלים (אבנית) רצויה.
6. להבטיח אספקה רצופה ללא תקלות וללא תלות בעבודת אחזקה מסורבלת.
7. מערכת שתעבוד בצורה אוטומטית עם בקרה ושליטה מרחוק.

השימוש במערכת מאפשר שליטה מלאה על התהליך, איכות התוצר ונתוני המים בכניסה למערכת וכל זה בצורה מבוקרת מרחוק ושליטה מלאה בכל הפרמטרים.


 *הרצאה מיום עיון  של האגודה לאקולוגיה
המרצה מנהל מחלקת אחזקה, אונ' בן-גוריון בנגב. תחומי מחקר והוראה: תחזוקת מבנים, מערכות אלקטרומכניות בבנינים, נושאי מים ואיכות הסביבה.