|
-בשם אומרם-
הרפורמה בחוק התכנון צריכה רפורמה
הרפורמה, שהוצגה כרפורמה שתאפשר לכל אזרח ל"סגור מרפסת" תאפשר, אם חלילה תעבור, הרבה יותר מזה. היא תאפשר לשרי הממשלה, קבלנים ומאכרים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם בקרקעות המדינה, עם מינימום שקיפות ומעט מאוד יכולת להתנגד.
מאת חדשות הפורום
חוק התכנון והבנייה הוא מסמך ארוך, מתיש ומשעמם. לאזרח מן השורה קשה להתעמק בתוכנו, וספק אם אזרחים רבים טורחים לעיין בו. עם זאת, לחוק השפעה דראמטית על איכות החיים בישראל בנושאי דיור, בריאות, נוף, פנאי ואיכות הסביבה: החל מהזכות לקבל אינפורמציה יעילה ושקופה מהרשויות בענייני תכנון ובינוי, ועד הזכות לבנות ולהתנגד לבנייה.
הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שמקדמת בבהילות ממשלת נתניהו וש"ס הינה למעשה כתיבה מחדש של חוק התכנון והבנייה שהיה בתוקף עשרות שנים. לפני שבאים לעשות שינוי כה דראסטי, וכה מהר, נשאלת השאלה: האם החוק הנוכחי כ"כ גרוע? ואם כן, מהם האלמנטים הדורשים שינוי? האם ישראל התפתחה גרוע כ"כ מבחינת בינוי בשישים שנותיה? בתחילת שנות ה-90 עלו מיליון עולים מרוסיה, האם מישהו מהם ישן ברחוב? בהשוואה לעולם המערבי התשתיות בישראל מודרניות יחסית, סטנדרט המגורים סביר ויחד עם זאת, עדיין נשמרו במידה מסוימת אינטרסים של כלל הציבור: שטחים פתוחים, שמורות טבע, פארקים, חופי רחצה נגישים. אם יש פגמים במצב הקיים, הוא אי שמירה מספקת של כל אלו לטובת הדורות הבאים, למשל תכניות בינוי שמאיימות על חופים בים התיכון וביניהם חוף פלמחים וחוף בצת, או התכנית ההזויה להקים עיר לחרדים על יער חריש.
הפרדה בין מיקרו-בינוי למקרו-בינוי
יחד עם זאת, צודק ראש הממשלה שיש בעיה. אם לקבל אישור לסגירת מרפסת לוקח שנתיים, זו בעיה. אם לקבל אישור בנייה על מגרש המיועד למגורים, עבור תכנית בנייה סטנדרטית, לוקח יותר מחודשיים זה מתסכל, מיותר ויוצר העלאת מחירים.
אז למה הממשלה לא דואגת לטפל ספציפית בבעיות אלו, של "מיקרו-בינוי" אלא מקדמת חוק גרנדיוזי עם פוטנציאל הרסני? הרפורמה, כפי שהיא מנוסחת היום, שופכת את התינוק עם המים. כל בינוי, כולל בינוי גרנדיוזי של הריסת שטחים פתוחים, חופים וכו' עלול לעבור בקלות תחת החוק החדש. עד כמה שלא יהיה פוגעני והרסני, אם שר הפנים או נציגיו רוצים לקדם תכנית, מעט מאוד איזונים ובלמים, שעומדים עדיין בדרכם כיום, יעמדו בדרכם תחת הרפורמה המוצעת. מיותר לציין את המשמעויות ההרסניות: להחזיר לתחייה יער או חוף שהפך לבטון כבר אי אפשר.
איך רפורמה אמיתית צריכה להיראות
כל רפורמה ראויה, שטובת הציבור לנגד עיניה, תטפל בשני הנושאים מרכזיים: מנגנון לשימור שטחים פתוחים למען הדורות הבאים מצד אחד, ובניית מנגנון הרבה יותר מהיר, יעיל ושקוף לאשר "מיקרו בינוי". כל חוק ראוי צריך לכלול שקיפות מלאה של עבודת התכנון: היום בעידן האינטרנט למה לא לשדר בשידור חי את כל דיוני הועדות? למה לא לפרסם באתרי המממשלה את כל תכניות הבינוי (שאינן "מיקרו") מראש, הרבה לפני שדנים בהן, בצורה יעילה וקלה לחיפוש עפ"י אזור\עיר\מיקוד? נראה שאינטרסים זרים הנחו חלק מממתכנני החוק וכדאי שחברי הממשלה וראש הממשלה בראשם יחשבו הרבה פעמים לפני שהם נותנים יד לחוק רע כל כך, עם משמעויות ארוכות טווח ובלתי הפיכות.
אמיר ירקוני, כותב בענייני סביבה
|
|
כתבות נוספות שיעניינו אתך
עם עליית חשיבותם של ערכי איכות הסביבה החל להתפתח שיח בדבר הפיכתם של מוצרים פיננסיים ל"ירוקים". בקרב התאגידים הבנקאיים חלחלה התובנה כי חשיבותה של מדיניות סביבתית אינו מתמצה רק בהיבטים של ניהול סיכוני האשראי, אלא כחלק מתפיסה כוללת של אחריות חברתית. בהתאמה, כמעט כל התאגידים הבנקאיים מנסים לפתח מוצרים ותשתיות שיתאימו למדיניות הסביבתית.
לכתבה המלאה
ההסכם בין האוצר לים המלח שנחתם הבוקר, מנע אפשרות אמיתית לבחון את ההסדר הראוי עבור משאבי ים המלח, נעדר כל שקיפות, שלא לדבר על מעורבות ציבורית. בנוסף, ההסדר מנע אפשרות לבחון את ההסדר המשפטי הראוי עבור משאבי ים המלח וערבב בין שני נושאים שהיה ראוי לערוך בהם דיון מובחן. האחד הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מפעילות הפקת המשאבים והשני גובה התמלוגים שהחברה צריכה לשלם לציבור עבור השימוש במשאביו.
לכתבה המלאה
רגולטורים ברחבי העולם מתחילים להפנים את קצב השינוי המהיר של הטכנולוגיה ואת הסכנות הטמונות במציאות המשתנה ללא הרף. השינוי המשמעותי האחרון שנקבע הינו תקן GDPR שנכנס לתוקף בחודש מאי 2018 במדינות האיחוד האירופי.
לכתבה המלאה
|