הקשר בין צריכת מים וצמיחה כלכלית

מדידת צריכת מים, וחיזוי זמינות מים ושיעורי צריכה בעתיד הינם קשים להערכה מדויקת  .(Gleick 2003)אחד הקשיים בבניית מודלים מדויקים לתחזיות אלו נובע מאי הוודאות בקשר בין צמיחה כלכלית והשימוש במים.
מחקרים רבים מראים קורלציה חיובית בין עושר לבין צריכת המים במגזר הביתי הן בישראל (Portnov and Meir 2008) והן בחו"ל(Dalhuisen et al 2003).  אולם אין הסכמה בנושא היחס בין צמיחה כלכלית וצריכת מים ברמה הלאומית.  יש חוקרים שמצאו כי לא קיים קשר מובהק בין השניים (למשל (Gleick 2003ואילו אחרים מצאו קשר מסוג Uהפוכה, תופעה שלפעמים נקראת עקומת קוזנץ סביבתית ((EKC,שלפיה צריכת המים בהתחלה גדלה כפונקציה של מדד כלכלי, אך לאחר מכן מתחילה לרדת (למשל  Rock 1998; Bhattarai 2004).
מחקר זה בודק את הקשר בין צמיחה כלכלית לבין צריכת מים באמצעות מספר מאגרי נתונים (cross sectionaland panel data), וכן מגוון של טכניקות סטטיסטיות, כולל Generalized Least Squares (GLS), fixed effects, and non-parametric density regressions (NPDR).  המאגרים כללו
 

• נתונים מהאו"ם על צריכת מים לנפש ב-190 מדינות בשנת 2005
• צריכת מים לנפש ובסה"כ במדינות החברות בארגון ה –OECD לשנים1980-2005
• צריכת מים לנפש ובסה"כ במדינות בארה"ב לשנים 1960-2005. 

 
מרגרסיות של צריכה לנפש בשנה (AWW/N)על תוצר מקומי גולמי לנפש (GDP/N), גם מסוג GLSוגם מסוג fixed effects, נמצא קשר מסוג   EKCעבור כל שלושת מאגרי הנתונים. נמצאEKC גם עבור צריכת המים הכוללת(AWW) ב-OECD, אך לא בארה"ב.  כאשר מנתחים את הנתונים לפי מגזר, מהמאגר נתונים של האו"ם נמצא כי צריכת המים החקלאית מתנהגת בצורת EKC, ואילו צריכה ביתית ותעשייתית עולה כפונקציה של צמיחה כלכלית.  אך מניתוח נתוני ה-OECDוארה"ב נמצא כי צריכה תעשייתית היא זאת שמתנהגת בצורת EKC, ולא המגזר החקלאי.  
מגמת ה -EKC  בצריכת מים לנפש לכאורה אמינה. אולם, ניתוח באמצעות טכניקת NPDR, אשר אינה דורשת הנחות מראש לגבי המבנה הפונקציונלי של הנתונים, מראה כי צריכת מים עולה ומתיצבת אך לא יורדת כפונקציה של צמיחה כלכלית (ראה איור 1 שמשוואה את תוצאות מ-GLSו-NPDRאלוליד אלו).  ממצא זה מראה כי הירידה הנמצאת ברגרסיות GLSהיא תוצאה של הנחות המודל ולא השתקפות אמיתית של מגמות שעולות מהנתונים.
לסיכום, מחקר זה תומך חלקית בקיומה של תופעתEKC  לצריכת מים, אולם הממצאים אינם חד משמעיים. אלא, הם תלוים בבחירת מאגרי נתונים וטכניקות סטטיסטיות.  יתר על כן, מגמות שעלו מניתוח של הנתונים לא היוו אינדיקטורים טובים למגמות שהתרחשו במדינות ספציפיות.  לכן, הערך של עקומת ה- EKC     לחיזוי צריכת מים מוגבל.

מקורות:
Bhattarai, M. (2004). Irrigation Kuznets Curve Governance and Dynamics of Irrigation Development: A Global Cross-Country Analysis from 1972 to 1991. Colombo, Sri Lanka, International Water Management Institute.
Dalhuisen J.M., R.J.G.M. Florax, H.L.F. de Groot, and P. Nijkamp (2003). "Price and income elasticities of residential water demand: A meta-analysis." Land Economics 79(2):292-308.
Gleick, P. (2003). "Water Use." AnnualReview of Environment and Resources 28:275-314.
Portnov, B.A., and Isaac M. (2008). "Urban water consumption in Israel: convergence or divergence?" Environmental Science & Policy 11(4): 347-358.
Rock, M.T. (1998). “Freshwater use, freshwater scarcity, and socioeconomic development.” Journal of Environment and Development 7(3): 278-301.
United Nations (UN). (2009). Water In A Changing World. The United Nations World Water Development Report 3. New York: UNESCO.


הכתבה נכתבה ע"י ד"ר דוד כץ - ביה"ס לניהול ע"ש רקנאטי                        וביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר
אוניברסיטת תל אביב