זה לא סוד שתאגידי המים הפכו להיות גורם עיקרי ומכביד בין העלויות השונות הקשורות לפעילות מפעל. מאז כניסת לתוקף של כללי תאגידי מים וביוב (בעיקר אלו המתייחסים להזרמת שפכים למערכת הביוב העירונית), התאגידים הטילו קנסות שהגיעו למאות מיליוני שקלים לרוחבה ולאורכה של הארץ. מפעלים גדולים עד בתי מלאכה קטנים, רבים החלו לקבל הודעות קנס בגין הזרמה של שפכים לביוב באופן החורג מרשימת הערכים הקבועה בכללים.
לאחר שתי עתירות לבג"ץ, שהגישה התאחדות התעשיינים בעניין, התעריפים בגין הזרמת שפכים ירדו בצורה ניכרת; הזרמת שפכים חריגים (כלומר שפכים החורגים בערכי החנקן, זרחן, COD ו TSS) כבר לא מחייבת בקנס העומד על פי ארבעה מהתעריף הרגיל, וגם הזרמת שפכים אסורים כבר לא מחוייבת באופן אוטומטי במכפלת שש פעמים תעריף הביוב, אלא מביאה לחיוב מדורג, בהתאם לחריגה.
בימים אלו מצויה התאחדות בהידברות עם רשות המים בעניין התעריפים החדשים שעתידים להיכנס לתוקף. עמדת ההתאחדות נחרצת, והיא שהתעריפים חייבים לרדת בצורה ניכרת על מנת ישקפו את העלות האמיתית של הטיפול בהם. בין היתר, ערכנו עבודה מקצועית שעניינה הערכה מדוייקת של העלות של כל מזהם, תוך שניתן להראות שהתעריפים שרשות המים הציעה הם גבוהים בהרבה.
אולם מעבר לשאלת גובה התעריפים, התעשייה, באמצעות נציגיה, מצויה בדיון מקצועי בעניין
ערכי ההזרמה עצמם. נעדכן כי אלו הדיונים העיקריים:
ערך ה-TSS במפעלי ציפוי מתכות - כידוע, ערך הTSS במפעלי ציפוי מתכות קבוע על 30 מג"ל, באופן המזמין קנסות עתק למפעלים רבים, בגין חריגה מינורית מערך זה. ההסבר ההיסטורי לערך הוא פשוט - בעבר, בדיקת סריקת מתכות הייתה יקרה מאוד ולא זמינה. משכך, היה צורך בקביעת ערך מוצקים מרחפים (TSS) נמוך למפעלי מתכות מתוך שתי הנחות: (1) ערך נמוך של מוצקים מרחפים מלמד באופן ישיר על כמות המתכות שהורחקה מהשפכים ו (2), חשוב יותר, ערך TSS נמוך מהווה אידיקטור לטיב תהליכי טיפול בשפכים, כאשר השיטה היא שיקוע או הרחפה של המתכות הכבדות.
כיום, כידוע, בדיקת סריקת מתכות היא מהימנה וזמינה, ולכן ניתן בנקל להבחין האם הפועל המפעל הזרים מתכות כבדות למערכת הביוב, והאם לאו. וכיוון שכללי תאגידי מים וביוב מתיימרים לבחון את עלות הטיפול בשפכים בלבד, אין משמעות לערך TSS גבוה אם ברור שהשפכים נקיים ממתכות כבדות.
בינתיים, עד שתושג הסכמה או הכרעה בעניין, מפעלים חייבים להבחין היטב כאשר הם נקנסים על ידי תאגיד מים בגין חריגה מערך הTSS למפעלי מתכות. כך למשל, אם השפכים הנדגמים כוללים שפכים סניטריים ניתן לטעון שהTSS מקורו במתקנים הסניטריים ולא בתהליך הייצור, ולתמוך את הטענה בערכי מתכות נמוכים בסריקת המתכות.
יחס TSS/ VSSויחס
BOD/COD - יחס VSS/TSS גבוה מ 70% (כלומר שלפחות 70% מהמוצקים יהיו אורגניים) הוא יחס הקבוע רק בכללי התאגידים, ואינו מצוי בשום תקנה או הוראה אחרת. למעשה, אין גם התייחסות מקצועית במסמכי הBREF ליחס האמור כערך מותר. יחס BOD/COD (היחס בין צריכת החמצן הכימית לצריכת החמצן הביולוגית) קבוע אף הוא בכללים. שני ערכים אלו נועדו, בתיאוריה, להוות מדד לפריקות השפכים.
אלא שבחיי המעשה הערכים הללו כמעט ולא רלוונטיים לאור המיהול שעוברים השפכים התעשייתיים, מיהול בשפכים סניטריים ומיהול סוגים שונים של שפכים תעשייתיים. מעבר לכך, במפעלים בהם מתקיים תהליך טיפול מקדים ביולוגי, ערך ה-BOD תמיד יהיה נמוך. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה ההתאחדות, שינתה רשות המים את הערך בעניין BOD/COD וקבעה כי מפעל יחוייב בחריגה מערך זה (כלומר אם ה-COD גבוה פי ארבעה מה-BOD) רק אם ערך ה-COD קבוע מ800.
יחד עם זאת, עדיין נותרו שתי בעיות עיקריות: ראשית, מפעל המזרים שפכים לאחר טיפול ביולוגי עשוי להזרים שפכים עם ערך COD גבוה מ-800 ועדיין השפכים לא יהיו רעילים. מעבר לכך, שפכים עשויים להימצא בלתי פריקים במעבדה, אבל כאשר הם מגיעים למט"ש הרגיל בקבלתם, תרבית החיידקים דווקא מפרקת את השפכים מהר יותר מהמצופה.
ביחס לערך ה-TSS/VSS, לא קיים אפילו פתרון חלקי עדיין. מפעלים רבים, מפעלי ציפוי שטח במיוחד, מזרימים שפכים עם ערכים אורגניים נמוכים מאוד. לכן, אפילו שעומס המוצקים המרחפים
הבלתי אורגניים נמוך מאוד - הוא עדיין יהיה גבוה באופן יחסי, באחוזים, מכלל המוצקים המרחפים והמפעל יקנס.
עדכונים בעניין הצעדים המשפטיים והמקצועיים הננקטים בנושא, וכן עצה ראשונית להתמודדות עם קנס מתאגיד המים, ניתן לקבל דרך אנשי הקשר בהתאחדות התעשיינים.
הכותב הוא עו"ד במחלקת איכות הסביבה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' - היועצים המשפטיים של התאחדות התעשיינים לישראל.
לדף משרד עמית, פולק, מטלון ושות' לחץ כאן