הדרך לקלינטק בסין עוברת בשלטון המקומי

אחת מתופעות הלוואי להתפתחותה המהירה של כלכלת סין הינה הפגיעה הסביבתית שגרמו התיעוש המואץ והגידול בצריכה. בעיות זיהום מים, אוויר וקרקע עומדות בראש סדר העדיפויות של סין ובכירי הממשל מונים אותן כאחד המבחנים המשמעותיים בהן תעמוד סין בשנים הבאות.
בניגוד לדעה הרווחת, מערכת החקיקה בסין כוללת תשתית ענפה של חוקים סביבתיים, שיש בה בכדי לתת בסיס נורמטיבי להתמודדות עם בעיות איכות הסביבה במדינה. כבר ב-1979 נחקק החוק להגנה הסביבה ומייד לאחריו שורה של חוקים למניעה ובקרה על זיהום מים ואוויר וחקיקה ראשית וחקיקת משנה המתייחסת לייעול הליכי הייצור וחיסכון באנרגיה. מערכת זו קובעת קווים מנחים להפחתת כל סוגי הזיהום, מעניקה לסוכנויות שונות סמכויות בנוגע ליישום ואכיפת החוקים ואף מטילה על המזהמים אחריות אזרחית ופלילית. בנוסף, הרשויות הסיניות פועלות בצורה נמרצת להעלאת מודעות האזרחים לחשיבות השמירה על הסביבה.
עם זאת נדמה שההצלחה של סין בטיפול בבעיות איכות הסביבה הינה חלקית בלבד. איכות האוויר והמים בערים רבות ירודה מאוד, ושתי ערים סיניות מככבות ברשימה המפוקפקת של עשרת הערים המזוהמות בעולם.
מדוע, אם הבסיס הנורמטיבי והחקיקתי כבר קיים, מתקשה סין ליישם את המפכה הסביבתית הכה חיונית לה? סימני השאלה מתגברים נוכח אופיו הריכוזי לכאורה של המשק הסיני שרובו המכריע נשלט בצורה זו או אחרת על ידי המדינה.
דומה שחלק לא מבוטל מהקשיים בהם נתקלת סין ביישום "המהפכה הירוקה" נעוץ במתח שבין השלטון המרכזי, המתווה את המדיניות ומחוקק את החקיקה הראשית, לבין השלטון המקומי במחוזות ובמרחבים המוניציפאליים, אשר במרבית המקרים הינו בעל השפעה מכרעת על יישום ואכיפת החקיקה הראשית בכל הנוגע לפעילויות בתחום שיפוטו.   
סין מחולקת ל- 31 פרובינציות ומרחבים מוניציפאליים. כל פרובינציה מחולקת למחוזות משנה וערים. לכל מחוז ורשות מקומית יש מערכת שלטון מקומי שמלבד אחריות על שירותים מוניציפאליים "מסורתיים" ממלאת תפקיד מרכזי במסחר ובכלכלה בתחום שיפוטה. הרשות המקומית אחראית על הקצאת קרקעות, מתן הלוואות לבעלי עסקים, ולעיתים אף מחזיקה במניות במפעלים מקומיים ובגופים מסחריים. יש לזכור שחלק לא מבוטל מתקציב השלטון המקומי ממומן ממיסים שמשולמים על ידי העסקים המקומיים.
מצב זה יוצר לעיתים קרובות ניגוד עניינים בין האינטרסים של השלטון המרכזי, שמבקש לקדם שינויים לאומיים, לבין האינטרסים של המחוזות והרשויות המקומיות, הקשורים בצורה הדוקה עם בעלי העסקים המקומיים, אשר עלולים להיפגע, לפחות בטווח הקצר, מיישום השינויים. ניגוד עניינים כזה קיים בצורה מובהקת בכל הנוגע ליישום ואכיפה של חוקים סביבתיים, שמשמעותם הינה הטלת מגבלות על התעשייה המקומית, דרישה להשקעת כספים במערכות טכנולוגיות מתקדמות, ולעיתים אף סגירת מפעלים מזהמים, הטלת קנסות ועונשים אחרים.
באופן תיאורטי, רשויות האכיפה האמונות על החוקים הסביבתיים מדווחות באופן ישיר לשלטון המרכזי, אולם בפועל לשלטון המקומי השפעה ניכרת על פעולתן של הסוכנויות המקומיות. השלטון המקומי מממן באופן חלקי את פעילותן של סוכנויות אלו וסמכויות האכיפה של הסוכנויות המקומיות נשענות על שיתוף פעולה עם זרועות האכיפה של השלטון המקומי. לכל אלו יש להוסיף את הקשר האישי שבין אנשי השלטון המקומי לראשי הסוכנויות המקומיות, שמשמעותו בהקשר התרבותי רבה.   בהתאם, במקרים לא מעטים, השלטון המקומי מפעיל לחצים על הסוכנויות המקומיות בכדי שיעלימו עין מקיומם של מפעילים מזהמים, ימנעו מהטלת סנקציות וכו'.  
למצב זה השפעה ישירה על יכולתן של חברות קלינטק זרות לחדור לשוק הסיני.  הצעד הראשון בכל ניסיון לשווק בסין טכנולוגיות סביבתיות ו/או להקים מיזם משותף (Joint Venture), צריך להיות איסוף יעיל של מידע בנוגע למדיניות האכיפה הסביבתית של מערכת השלטון המקומי הרלבנטית. מידע בנוגע למענקים, הלוואות והטבות הניתנות למפעלים מקומיים שרוכשים מוצרים ו/או טכנולוגיה לצמצום זיהום, פעולות לאכיפת תקני איכות סביבה ומידע בנוגע לעידוד מצד השלטון המקומי להקמת חברות קלינטק בתחום שיפוטן.  מידע כזה יאפשר לחברה הזרה לרכז את מאמציה באזורים גיאוגרפים ממוקדים ואף בענפי תעשייה ספציפיים. איסוף המידע יכול להתבצע הן על ידי מעקב באמצעי המדיה השונים אחרי הנעשה בשווקים המקומיים בסין והן באמצעות איתור שותפים מקומיים פוטנציאלים ו/או נותני שירותים מקומיים אשר יוכלו לסייע בתהליך.


הכותב: עו"ד זיו וסרצוג- ראש מחלקת סין במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי ושות'