ארכיטקטורה ירוקה

תכנון בר-קיימא


למרות הידע הרב שנצבר בנושאים של תכנון בר-קיימא, ארכיטקטורה ירוקה, חומרים ידידותיים לסביבה, תכנון מודע אקלים ואנרגיה, ופוטנציאל החיסכון הכלכלי הגדול הקיים ביישום עקרונות ירוקים בבנייה, מסיבות שונות עדיין לא קיים יישום רחב של בנייה ירוקה בארץ.

בשנים האחרונות חלה התעוררת מחודשת בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה ומזעור הפגיעה בה, הפחתת זיהום וצריכת אנרגיה, ומעבר לשימוש באנרגיה חלופית . באדריכלות נפוץ השימוש במונחים כגון בניה אקלימית, בניה ירוקה, ארכיטקטורה ירוקה, ארכיטקטורה בת-קיימא. אולם שימוש במושגים אלה לא תמיד משקף הכנסת תוכן אמיתי וידע קונקרטיים לפרויקטים, אלא נעשה לעתים קרובות כמס שפתיים לפרסום הפרויקט וכגורם לקידום מכירות. יחד עם זאת קיים בעולם בכלל ובארץ בפרט גוף ידע רחב המבוסס על עבודות מחקר המאפשר להתייחס לנושאים אלה בכל שלבי התכנון הבניין במטרת למזער את השפעתם של פרויקטים על הסביבה תוך הגברת איכויות אדריכליות ביחד עם שיפור תנאי הנוחות של המשתמשים.
אין ספק שאחת התרומות העיקריות של הכנסת והפצתן של שיטות לדירוג בניינים לדוגמת הליד[1] האמריקאית, הינה ראייתן ההוליסטית והעלאת המודעות של קהל המתכננים והציבור הרחב בנוגע לחשיבות הנושאים הסביבתיים כמכלול. גם בארץ פותחו בשנים האחרונות תקנים לבניה ירוקה ולדירוג בניינים בהתאם לצריכת האנרגיה שלהם על מנת לתת כלים מעשיים בידי מתכננים להשגת פתרונות אדריכליים איכותיים מחד, ולספק לצרכנים אמצעי פשוט לזיהוי והבנה של איכות המוצר בכדי לעודד את הביקוש והיישום של בנייה ירוקה מאידך. באמצעות כלים מסוג אלה, יכולים אנשים פרטיים, ארגונים וחברות להפוך את משכנם הקיים או המתוכנן למקום מודע לסביבה, לשפר את תדמיתם, לחסוך בעלויות ולמזער למינימום את הנזקים הנגרמים לסביבה, כחלק מתהליך של חשיבה ירוקה.
תקן ישראלי 5281 "בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה (בניינים ירוקים)" גם הוא קובע מסגרת רב תחומית להערכת בניינים. בין הנושאים המוזכרים בת"י 5281 נמצאים: פרק 1: אנרגיה, פרק 2: קרקע, פרק 3: מים, שפכים וניקוז ופרק 4: נושאים סביבתיים אחרים, ביניהם חומרי בנייה, ניהול סביבתי של מהלך הבניה, פסולת, ועוד.
אנרגיה בבניינים
יחד עם זאת, אחד הגורמים בעלי חשיבות מכרעת בהקשר השפעתנו וחותמנו על הסביבה הינו הבניין עצמו בו אנו מבלים את רוב שעות היום, בבית, בלימודים או בעבודה. תכנון בניין חדש או שיפוץ בניין קיים מחייבים מחשבה וידע רחב בכל הנוגע לבנייה ירוקה, ובנושאים אלה מומלץ לשלב בצוותי התכנון מומחים במקצועות השונים. בין הנושאים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון בניין אפשר למנות: צפיפות בניה והתייחסות למשאב קרקע, שימוש חוזר במבנים קיימים, נגישות לתחבורה ציבורית, פגיעה מינימאלית בקרקע ובתנאי השטח, ניצול מי גשם ומחזור מים, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה וחומרים ממוחזרים, שימש במערכות בנין יעילות ומערכות אנרגיה מתחדשת כגון פנלים פוטו-אלקטריים, והכי חשוב תכנון הבניין בצורה כזו שיגביר את תנאי הנוחות של המשתמשים מחד ויפחית את צריכת האנרגיה שלו, מאידך גיסא.
בארה"ב בניינים אחראים לכמעט חצי מכל צריכת האנרגיה השנתית ופליטת גזי החממה[2]. גם בארץ מגזר הבנייה, הכולל בנייה חדשה ושיפוץ מבנים קיימים, מהווה פוטנציאל עצום לחיסכון באנרגיה. כמו כן, בתכנון בניין ציבורי, הפועל בעיקר בשעות היום, יש להתייחס לפוטנציאל החיסכון הגדול הקיים ע"י שימוש יעיל בתאורה טבעית, להפחתת הדרישה לתאורה חשמלית. משתמשי הבניין מעדיפים בד"כ סביבת עבודה המוארת באמצעות תאורה טבעית והמאפשרת מבט החוצה דרך חלונות. בבניין מתוכנן כראוי שימוש בתאורה טבעית עשוי להקטין משמעותית עלויות האנרגיה, לשפר את תנאי הראייה, יחד עם הרגשת האנשים ותפקודם בסביבת עבודתם. לפי נתוני של חברת החשמל, בבניין משרדים טיפוסי בארץ, צריכת החשמל למטרת הארה של המשרד מהווה כ-30-35% מסה"כ צריכת החשמל שלו. זהו נתון מפתיע בהתייחס לתנאי התאורה הטבעיים הטובים הקיימים בארץ במשך רוב שעות העבודה לאורך כל השנה. יתרה מזאת, עומס החום הנוצר ע"י שימוש בתאורה חשמלית עלול להוות חלק ניכר מעומסי הקירור במשרד במשך תקופת הקיץ. שימוש יעיל בתאורה טבעית עשוי להביא לחיסכון אנרגיה משמעותי ברמה הפרטית וברמה הלאומית ולסייע להקטנת דרישת השיא.
לפי רוב התרחישים החזויים[3], בשני העשורים הקרובים, יוכפל שטח הבנייה למגורים ושטח הבנייה למשרדים ישולש. בהתאם לנתונים אלו מתקבל שהתרומה החלקית של מגזר הבניינים (מגורים, משרדים, מסחר) לצריכת האנרגיה תלך ותגדל עם השנים ותעלה על 50%.
תקינה
התקנות והתקינה בישראל, כולל התקן הישראלי לבידוד תרמי ת"י 1045 המאומץ ע"י תקנות התכנון והבנייה, אינם מטפלים בחיסכון באנרגיה ברמה הלאומית בצורה מקיפה בהשוואה, לדוגמא, עם קוד האנרגיה של מדינת קליפורניה בארה"ב או צרפת. יחד עם זאת, יישום מיידי של תקן או תקנה ממדינה זרה אינו אפשרי בתחום הבנייה מסיבות רבות שביניהן ניתן למנות שימוש בחומרי בנייה אחרים, אופי בנייה אחר, אקלים מקומי שונה, התנהגות דיירים שאינה דומה מחד, ותהליכי רישוי ואכיפה שונים מאידך.
כדי לעודד ישום אסטרטגיות של שימור וחיסכון באנרגיה בבניינים פותח בארץ התקן הישראלי  ת"י 5282 "דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה". תקן זה, הכולל שני חלקים, בנייני מגורים ובנייני משרדים, מתבסס על מחקר רב שנתי שנערך במעבדת אקלים ואנרגיה בארכיטקטורה, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, במימון של משרד התשתיות הלאומיות[4]. על-מנת להקל ביישום הדרישות לחיסכון באנרגיה, לאפשר ולעודד החדרה של פתרונות חדשניים בהקשר זה, ולהבטיח גמישות מירבית בתכנון ובביצוע, הוצע שהתקן יאפשר, בחירה בין שתי גישות תכנון: הגישה המרשמית/תיאורית ( Prescriptive/Descriptive-Based Design),המגדירה את כל התכונות של גורמי התכנון השונים, והגישה התפקודית   (Design Performance-Based ) ,המאפשרת גמישות תכנונית רחבה ושקילה של חלופות. התקן, שהינו וולונטרי, מאפשר קבלת ציון, בדומה לדירוג הבניין על פי מספר כוכבים, בהתאם למספר רמות של חיסכון. תכנון בהתאם לדרישות המפורטות בתקן זה, יביא לחיסכון ניכר בצריכת האנרגיה לעומת צריכת האנרגיה בבניינים העומדים בדרישות הבסיסיות של התקן הישראלי ת"י 1045 בלבד.