פורטל מתכת וקבלנות משנה
פורטל איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, בטיחות וגיהות
פורטל בריכות שחייה, ספורט וחופי רחצה
בית
 
פורטל איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, בטיחות וגיהות
 
חדשנות סביבתית למדינות מתפתחות
-בשם אומרם-

חדשנות סביבתית למדינות מתפתחות

"נוצר פוטנציאל רב לחדשנות סביבתית, אולם חדשנות מסוג אחר מזה הקיים במערב"
מאת : דר' ניר בן אהרון
חדשנות סביבתית למדינות מתפתחות
הפקת חשמל מהשמש, מִחזור מים, משרד ללא נייר ופיתוחים רבים אחרים מאפשרים לנו להמשיך ולחיות ברמת חיים גבוהה מבלי להגביר את הפגיעה בסביבה. את הפיתוחים הסביבתיים הללו מובילים יזמים, רובם מהסקטור הפרטי, ומכיוון שהם תורמים גם לכלל, יש הצדקה ציבורית לעודד אותם באמצעות סיוע ממשלתי. לאחרונה ניתן לראות סיוע של המדינה לענפים סביבתיים ייחודיים, כגון טכנולוגיות מים ואנרגיות חלופיות, במטרה לעודד התפתחות אשכולות של ידע ויזמות בתחומים אלו בארץ. אולם אין בשוק הישראלי הקטן כדי לתמרץ יזמים לחדש, בהשוואה לפוטנציאל בשוק העולמי, ולכן רוב התכניות לעידוד חדשנות קושרות בין הסיוע לבין היכולת לייצא את החידוש. לדוגמה, פוטנציאל לייצוא הוא קריטריון מרכזי של המדען הראשי של התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), באשרו מענקי מו"פ לתעשייה. אולם היכן טמון הפוטנציאל העסקי העתידי העיקרי ליזמים, ולאילו שווקים כדאי שהמדינה תעודד את היזמים המקומיים לפתח חידושים?
"הוה זנב לאריות ואל תהיה ראש לשועלים" אמירה זו של חז"ל משמשת מנהלי חדשנות רבים כאשר הם בונים את אסטרטגיית החדשנות בחברה שלהם: עדיף לחדש לשוק הקשה והתובעני ביותר, מכיוון שהצלחה בשוק כזה מאפשרת למנף את החידוש בקלות לשווקים אחרים. אולם האם האתגר הסביבתי הקשה ביותר כיום הוא פיתוח חידושים סביבתיים לשווקים במדינות מערביות, שווקים שהתקינה והמודעות הסביבתית בהן היא הגבוהה ביותר?
התבוננות על השינויים בעולם מצביעה על אתגרים סביבתיים מסוג אחר, הנמצאים דווקא במדינות המתפתחות. במדינות אלו מתרכזים יותר משני שלישים מאוכלוסיית העולם, והדינמיקה בהן היא עצומה. ניקח לדוגמה את מצרים, העוברת לאחרונה זעזועים פוליטיים שבהם האזרחים דורשים יותר הזדמנויות ושוויון. בשני העשורים האחרונים גדלה האוכלוסייה במדינה זו ב-43% (מ-58 ל-83 מיליון תושבים), ושיעור האוריינות במדינה גדל ומגיע כיום לכדי כ-72% מהאוכלוסייה לעומת כ-57% לפני שני עשורים. שיעור ההחזקה של טלפונים, ובעיקר טלפונים ניידים, מגיע כיום לכ-80%, וכך מתאפשרת עצמאות רבה יותר לפרט. מספר המכוניות שילש את עצמו וצריכת החשמל עלתה פי 40 בשני העשורים האחרונים, גידול היוצר עומס עצום על המערכות האקולוגיות ועל צריכת משאבים מתכלים. סביר להניח שהלחץ הפוליטי של התושבים לשיפור ברמת חייהם ימשיך להשפיע גם בעשורים הבאים, מחירי המשאבים המתכלים יעלו והאיום האקולוגי יגבר ויהווה חסם להמשך הצמיחה. במצרים, כמו במדינות מתפתחות רבות אחרות, הצורך בחדשנות סביבתית יהפוך לקריטי בעשורים הקרובים. גם המדינות המפותחות הבינו שהן אינן יכולות להתעלם מבעיות אלה, והתחייבו בוועידת האקלים האחרונה בקנקון (מקסיקו), להקים קרן ירוקה שתעניק בעשרים השנים הקרובות מאה מיליארד דולר כל שנה לסיוע בנושאים סביבתיים במדינות מתפתחות.
אולם השונות בין המדינות העניות למדינות העשירות יגרום לכך שגם החדשנות הסביבתית במדינות המתפתחות תהיה שונה באופן מהותי מהחדשנות הקיימת במדינות המפותחות. תהליכי דמוקרטיזציה והתחזקות הכוח של האוכלוסייה הענייה יחייבו התייחסות משמעותית של המדינות המתפתחות לכלכלה ולסביבה של מרבית האוכלוסייה – זו שחיה בתחתית הסולם. אולם המדינות המתפתחות, עם אוכלוסייתן העצומה והענייה ברובה, אינן יכולות להרשות לעצמן את אותן ההשקעות הגבוהות שהמדינות במערב משקיעות בפתרונות סביבתיים, זאת ועוד, התשתיות במדינות אלו עדיין בהתהוות, ולכן הן גמישות ופתוחות יותר לחידושים. כך נוצר פוטנציאל רב לחדשנות סביבתית, אולם חדשנות מסוג אחר מזה הקיים במערב.
המשימה למדינות המתפתחות צריכה להיות מציאת פתרונות סביבתיים שיהיו בטווח מחירים שונה לגמרי מזה הקיים במדינות המערביות ביחס לביצועים שלהם. פתרון באמצעות העברת ציוד זול (מדור ישן) למדינה מתפתחת אינו מתאים למשימה כזאת, ויהיה צורך לפתח פתרונות חדשים ויעילים בהרבה מהקיימים. פתרונות אלה יצטרכו לכלול כמה מרכיבים: השתלבות במערכות מים וחשמל רעועות; התבססות על כוח עבודה פחות מיומן ומשכיל; חינוך הלקוחות; ומתן שירות לשוק ענק. לפתרונות אלה צריך לפתח גם מעטפת מתאימה (לדוגמה, מערכת גבייה חדשה למים וביוב, אף דרך הטלפון הנייד שישמש אמצעי לזיהוי וגבייה). האתגר בפיתוח מוצרים ומערכות שמתאימים לדרישות כאלה הוא גדול, אולם ברגע שהם יפותחו, ניתן יהיה להסב אותם בקלות גם למדינות מפותחות, מכיוון שהם יהיו יעילים יותר, כך שכיום כבר לא ברור מי ה"אריות" ומי ה"שועלים". 
מה צריך אם כן לקרות כדי שיזמים ישראלים יתחילו לפתח פתרונות סביבתיים למדינות מתפתחות? צריך שילוב של מספר פעילויות:
 (1) על המדינה להגמיש את כלי הסיוע שלה לעסקים, ולהכווין אותם כך שיוכלו לתמוך ביזמים המפתחים חידושים למדינות מתפתחות;
 (2) על המדינה למתג את החדשנות והיזמות הישראלית במדינות מתפתחות. במדינות כאלה יש יתרון גדול למי שממתג את עצמו ראשון כחדשן, מכיוון שאז הזיהוי שלו כחדשן דבק בו, כפי שהמונח "ג'יפ" דבק ברכבי שטח, "פריג'ידר" במקררים או "פלאפון" בטלפונים ניידים;
 (3) על היזמים לפתח חדשנות בעיקר לפלח השוק של הרוב העני, ולא רק לשכבה קטנה ועשירה במדינות המתפתחות. לשם כך, על החידושים לעמוד בתנאים שהוזכרו בפסקה הקודמת;
  (4) על המשקיעים לפתח מודלים חדשים המתאימים להשקעות במדינות מתפתחות. הסיכון בהשקעות כאלה אינו רק טכנולוגי, כמו בשווקים המפותחים, אלא גם פוליטי וכלכלי, והמודלים העסקיים בהן שונים.
 
הכותב: דר' ניר בן אהרון - ניהול חדשנות ויצירתיות
nirbamail@gmail.com
כתבות נוספות שיעניינו אתך
אקולוגיה ואידאולוגיה ארגוני הירוקים, שמנהלים מאבקים מתוקשרים ויעילים בנושאים מסוימים, אינם פוצים פה כאשר מדובר בפגיעה אקולוגית מעבר לקו הירוק לכתבה המלאה
מה זה הריח הזה?!? נטרול ריחות מצנרת הביוב מה עושים כשנכנסים לאמבטיה וניחוח הביוב מוציא את החשק להתקלח? לכתבה המלאה
חיקוקים בדיני איכות הסביבה רשימת חיקוקים בנושא איכות סביבה בישראל. רשימה זו כוללת את עיקרי החוקים והתקנות העוסקים בנושא איכות סביבה, בדגש על אלה המופנים אל עסקים בישראל. לכתבה המלאה

מי אנחנו תנאי שימוש פרטיות מפת האתר פרסם באתר
כל הזכויות שמורות © 1996-2019